פגישה שהיתה לסדר בביטוחים

כשהתחלתי את העסק העצמאי שלי כסוכן ביטוח פנסיוני הייתי נוהג לשבת בכורסת העבודה שלי, מניח בקבוק מים ליטר וחצי לידי, פותח את הלפטופ ומתחיל להתקשר לאנשים דרך ספר הטלפונים. באחד מהשיחות הגעתי לבחור צעיר, מפקד טייסת בקבע בבסיס בצפון הארץ.

הוא אמר שהוא זקוק למישהו שיעשה לו סדר בביטוחים ולאחר כמה שיחות תיאמנו מועד לפגישה, אני חושב שמדובר היה בשישי בבוקר, מוקדם.

"אתה בטוח?" הוא שאל, הוא פשוט לא האמין שיהיה סוכן ביטוח מאזור המרכז שיהיה מוכן לנסוע עד לצפון הארץ כדי לבדוק לו את הביטוחים. האמת שגם שאני לא האמנתי, במהלך כל הנסיעה שאלתי את עצמי אם זה שווה את זה, אבל באיזשהו שלב הפסקתי לחשוב ופשוט התייחסתי לזה כמו הרפתקה. נוסע לצפון ונהנה מהנוף שבדרך, אין מה לעשות, גדלתי בישראל וכל פעם שאני נוסע לצפון אני מקבל תחושת שלווה שמזכירה לי את ההתרגשות והכיף שתמיד ציפה לי כשנסענו לנופש בכנרת עם כל המשפחה מדי שנה.

באותה תקופה הייתי כל כך "רעב" לפגישות עם לקוחות שהייתי מוכן לנסוע לכל פגישה, והאמת שגם היום אני עדיין מוכן לנסוע כמעט בכל מצב.

קשה להסביר את זה, אבל התחושה הזו שמציפה אותך אחרי שאתה מתלבש יפה, מקיש את הכתובת לתוך הוויז (GPS) ומגיע לבית הלקוח היא תחושה טובה. לשבת עם הזוג או המשפחה על כוס תה, יש משהו מאוד אינטימי בזה.

אנשים שהגיעו אליך דרך פרסום באינטרנט או סתם שיחה קרה ורנדומאלית שיצרה איזשהו קשר ראשוני עם מישהו והנה אתה יושב אצלם בבית בקודש הקודשים והם חושפים אותך לכל הבעיות הכי קשות שלהם: פחדים כלכליים, היסטוריית מחלות, דאגות לילדים ואפילו סתם דברים קטנים כמו איך הם שותים את הקפה, מה הדינמיקה בין הבעל לאישה, אם הם עושים צחוקים או רציניים, אותי זה מרתק, אבל כנראה שזה בגלל שאני מאוד אוהב אנשים.

באותה תקופה לא היו חתימות דיגיטליות ואתרים משוכללים שמכינים לך את המידע לפגישה, הרבה פעמים נסעתי לפגישה בלי מידע ורק הפצרתי וביקשתי מהלקוחות "תכינו לי את הניירת" בתקווה שיהיה שם יותר מידע מתמהיל משכנתא ישן מלפני כמה שנים טובות או טופס ארנונה נשכח.

קשה לדמיין את התקופה הזו היום עם ההתפתחויות הטכנולוגיות שיש היום שתוך כמה ימים מקביעת פגישה לסדר בביטוחים אתה מקבל את כל המידע תוך זמן קצר.

פגשתי את הלקוח בכניסה לבסיס והוא ליווה אותי כשאני נוסע אחריו בתוך כל היופי הירוק הזה שיש בצפון עד שהגענו לבית שלו. מן בית פרטי כזה, לא כזה כמו שבדרך כלל מדמיינים, נראה כמו מבנה ארעי כזה, אבל עדיין עם כל האינטימיות והיופי שיש לבית פרטי בסוג של מושב להציע.

ישבנו והוא הציע לי קפה או תה, אמרתי כמה מילים על היופי שנגלה לעינינו מהחצר וניגשתי לעניין, כזה אני, משימתי וענייני.

הוא הוציא את הקלסר שלו וניגשנו למשימת הסדר בביטוח שאליה נתכנסנו.

יש משהו מאוד מרגש באדם שמגיש לך קלסר מלא בניירת, קשה להסביר את זה למישהו שלא עוסק בביטוח. זה כאילו שקוסם יגיש לך ספר קסמים מלא בכשפים מעניינים שתוכל לנצל, או למי שרוצה דוגמא קצת יותר ריאלית, כמו צוואת ירושה שטומנת בחובה אוצרות ומידע.

הרי הקלסר המלא בניירת הזו מכיל את כל המידע שלשמו נסעתי שעתיים וחצי בכל כיוון, הקלסר מראה אם אוכל להציע ללקוח עסקה לשיפור והוזלת הביטוחים שלו או שהנסיעה לא הניבה פירות חוץ ממפגש עם עוד אדם ועוד הכרות או חוויה שלפעמים שווה בפני עצמה.

לפעמים קשה להסתיר את הלהיטות שלך כשאתה רואה את הקלסר הזה, ושוב, מי שלא סוכן ביטוח, לא יבין זאת.

היום שולחים לך צילום ת.ז עם ספח פתוח, אתה מחתים את שני בני הזוג על יפויי כוח למידע ותוך כמה ימים יש לך 99% מהמידע שלהם (אף פעם אין 100%).

מסתבר שאני בחור נוסטלגי, כמו כולם 😊

ובכן תוך כדי שאני מפשפש בניירת של הלקוח ומקבל תמונת מצב על הביטוחים אני נחרד לגלות

שבמשך 20 שנה, כן 20 שנה הם שילמו לביטוח בריאות פרטי פעמיים, כפל ביטוחי או כפל ביטוחים או במילים אחרות פשוט בזבוז כסף.

בעגה המקצועית כשיש לך ביטוח בריאות מסוג שיפוי, אז אתה יכול לתבוע אותו במקרה אירוע רק פעם אחת ולכן אתה בעצם זורק כסף על כלום.

כסף שהיה יכול ללכת לחיסכון או לנופש פשוט הלך לפח.

להגיד לכם שזו היתה הפעם הראשונה שראיתי כפל ביטוח, התשובה היא לא, להגיד לכם שזו היתה הפעם האחרונה שראיתי כפל ביטוח, התשובה היא שוב, לא.

להגיד לכם שזאת תהיה הפעם האחרונה שאני אראה כפל ביטוח או ביטוחים מיותרים, אני מהמר פה על לא.

אבל זאת היתה הפעם הראשונה שראיתי כפל ביטוחי של 20 שנה, 20 שנה לשלם על ביטוח מיותר זה פשע ואני תמיד מתייחס לזה כפשע ואני מתחיל לחקור.

"איך זה קרה?", "הרי היו פה סוכני ביטוח לפני, אף אחד לא ראה את זה?" "למה הם לא עצרו את זה?" עד היום כשאני רואה דברים דומים אני לא מבין איך נתנו לזה לקרות.

אף פעם אני לא מקבל תשובה טובה וזה בדרך כלל פשוט כי לסוכן לא היה פנאי להיות יסודי מספיק, תופעה שארחיב עליה בהמשך או בגלל שהלקוח לא שיתף פעולה.

אני חושב שבסופו של דבר זו גם אחריות של הלקוח, אם הוא לא ימצא את איש המקצוע המתאים והאמין וישתף אתו פעולה, אז שום דבר לא ישתנה והוא יחזור לשגרת החיים השוקקת והתזזיתית שלו וישכח שפעם היה אצלו סוכן ביטוח שנסע במיוחד שעתיים וחצי הלוך חזור בנופים קסומים כדי שיראה לו שיש לו ביטוחים כפולים.

וזה מה שקרה, לא קרה כלום.

אני נתתי המלצות, הלקוח אמר שיחשוב ואחרי כמה ניסיונות הלקוח החליט לוותר או לא לענות לטלפון יותר.

לפחות יש לי סיפור מקסים 😊